סיכום ראיון עם גרשון קליינמן

שם מרואיין:        גרשון קליינמן

הקשרים:            טכנאי בניין במשרד לייטרסדורף ובלזיצמן.

תאריך הפגישה:   27.1.2014

מראיינים:           גיל ניסן וחגי נחשון        

מקום הפגישה:    ביתו של גרשון קליינמן

 

תוכן הפגישה:

רקע: גרשון היה טכנאי בניין – עסק בשרטוט ותכנון פנים. חומרים, חיפויים, והרבה מאוד פיקוח. בעיקר מה שקשור לתוך המבנה.

התחיל לעבוד במשרד בשנת 1962-63, ועזב את המשרד ב-75.

גרשון היה מי שלקח את אנדריי הביתה ביום שהוא נפטר. הוא התעקש ללכת הביתה ולא לבית חולים. השניים דיברו רגיל על ענייני עבודה.

פרוייקטים שזכורים לקליינמן במיוחד:

קריניצי 6 ר"ג, בית התרבות

קריניצי 12 או 10 ר"ג– יש בית קריניצי, חזית מלבני סיליקט, שרד בנתיים.

רוב המבנים שהוא עשה להסתדרות ולמפתחים עברו הרבה גלגולים ושינויים – ולא נשאר עוד הרבה.

מוזיאון האדם בפתח תקווה – מבנה קשתי.

פרויקט משותף עם ווישי ישראל – הוא עשה את הבניין הראשון של המפעלים בשכונת מונטיפיורי בת"א.

בניין בחולון – גם עבור וישי ישראל.

 

לייטרסדורף ובלזיצמן לא נהגו לעבוד ביחד על הפרויקטים, אפשר לחלוטין לחלק את העבודה לכל אחד מהם, כל אחד מהם היה אחראי על מבנה אחר.

היחסים של אנדריי לייטרסדורף עם אנשים בכלל היו יחסים טובים, בין קורקטיים לידידותיים. הוא חרג קצת מעמדת המעביד אבל עדיין שמר על דיסטנס. יחסים במידה מסוימת מרוחקים. היה שוני בין איליה לאנדריי, כל אחד עבד על פרוייקטים שונים. אנדריי ובלזיצמן שמרו גם על שותפות קרה יחסית. כל אחד עבד על משהו אחד, המשרד כולו היה חתום על הפרוייקט אבל כל אחד ביצע את העבודה שלו, ולא היה עירוב תחומים על כל פרוייקט. אם הם התייעצו זה לא היה משהו שבלט לעין.

 

היו בערך 10 עובדים במשרד כולל המנהלים. היו יחסים טובים וחברותיים בין העובדים. מחשבים לא היו אז. העובדים היו באים ועובדים על שולחן עבודה עם סרגל T. כל אחד עם שולחן עבודה משלו. היה אולם עבודה, כולם עובדים בחלל אחד. בשלב מסויים כשהיו עוד עובדים – איליה ואנדריי עברו ביחד לחדר שהיה חדר ישיבות.

המשרד היה ברמז בקומת המרתף. לפני רמז הוא היה אצל לייטרסדורף בבית. כשגרשון התחיל היו 5-6 עובדים נוספים. קונסטרוקטור חיצוני – אלטר. מהנדס מים בשם – פאפיש. (כנראה שזה אותו פאפיש החברה כי הבן הרחיב את העסק).

 

יפה הייתה המזכירה לפני גאולה. כנראה יפה ברנשטיין. צביה רלי ורוזה היו שרטטות. בלזיצמן ולייטרסדורף היו עושים סקיצות, והן היו ממירות את זה לשרטוט שאפשר לבנות ממנו. גרשון היה יותר עיצוב וייצור לעומת זה.

 

(ציפורה (אשתו של גרשון): באותה תקופה המשרד לא נחשב לאחד הגדולים אבל היה מוכר ואיכותי. אנדריי היה דמות. אי אפשר היה לפספס אותו כשהוא היה נכנס לדלת. הייתה לו רעמת שיער גדולה. הוא היה מאוד מרשים (ציפורה הייתה אז בת 22). גם צורת הדיבור שלו הייתה מרשימה.)

 

בשנות ה-60 וה-70 בנו עשרות מבנים של ההסתדרות. כרמי בנה בעיקר את בתי ההבראה של ההסתדרות. אנדריי בנה בעיקר את המשרדים שלהם. מבטחים הינה קרן הפנסייה והבניין של ההסתדרות. אנדריי היה אדריכל הבית של מועצת פועלי ת"א, רמת גן, אבל לא אדריכל הבית הראשי והיחידי של ההסתדרות.

 

באותה תקופה לא היו הרבה אדריכלים אז היה שיח בין כולם. היה דיבור גם עם נויפלד, רכטר וכו'. לא הייתה הרבה תקשורת בין המשרדים. כל משרד היה עושה פרויקט מההתחלה עד הסוף, אבל לא היו שותפויות.

 

בתקופה של תחרויות היו עובדים עד הלילה מאוד קשה. לפעמים אפילו סופי שבוע. רק בתקופה של תחרות ולחץ היו נשארים עד מאוחר כדי לנסות לסיים את הפרויקט.

 

המשרד בעיקר עבד על מבנים שנראו קלאסיים, מבנים על זמניים. הם לא בנו מבנים כדי להוציא את העיניים. המבנה היה לבסוף יפה ובולט, אבל לא מוציא עיניים. ועד הפועלים רצה שהמבנים יהיו צנועים. זאת הייתה הגישה באותה תקופה. מאוד אהבו פרופיל מתכת בלגי במשרד. אצל אנדריי זה הלך הרבה, לדוגמא במבנים של ההסתדרות, מועדונים וכו'. רובם היום כבר החליפו לחלונות אלומיניום.

 

כולם עבדו לפי תכניות לביצוע גם לגבי הרהיטים. כיסאות ושולחנות כן היו קונים מוכן כי בבנייה ציבורית קשה לעצב משהו מיוחד. אבל מעקות, ארונות, ספסלים, ספות, היו נעשות במיוחד. הם עבדו עם תיבורים, עם רהט, נגרייה של סולל בונה (היה חלק מההסתדרות). כשחיים רמון התחיל להשפיע על ההסתדרות ולהפריט את גופי הארגון, הם התחילה לשקוע.

 

סדר היום היה כזה שהם היו מגיעים לעבודה בסביבות 7 וחצי – עובדים עד 3 בערך. היו עובדים גם בימי שישי עד 1. ארוחות צהריים לא אוכלים יחד. ב-10 שותים כוס קפה עם סנדוויץ' שכל אחד הביא לעצמו.

 

חלק מההדמיות היו של אנדריי. לא העסיקו מישהו שעשה הדמיות. השרטוטים היו של אנדריי. בגלל זה עיקר הרישומים היו של בתי ההסתדרות. את בית החולים שרטט בלזיצמן. אפשר לראות שהרישומים שונים אחד מהשני. ההצללות והתוספות על השרטוטים הטכניים היו עושים אנדריי ואיליה. היו לומדים את השמש בתקופות מסוימות ובגלל זה גם היו עושים מגני שמש.